מאיה פולק – החדר של מאיה

"ברקיע השביעי" מארח את הבלוגרית מאיה פולק

קיים מאז: נובמבר 2016

1. מה יש בבלוג שלי?

בעיקר אותי.
אני משתפת על העולם שלי , על החיים עם הבכור שלי, יהונתן בן השנתיים וחצי, ועל החיים עם איתי שהצטרף אלינו לפני 7 חודשים.
על הרגעים של אמא ועל איך זה להיות אמא בפעם הראשונה (ולא, זה לא היה לי מדהים כמו שציירו לי את זה בפייסבוק).
בבלוג אני כותבת על העבודה שלי שגם היא חלק בלתי נפרד ממני.
אני נותנת טיפים והמלצות להורים בנושא שינת תינוקות ומדריכה הורים איך מתמודדים גם כשלא הכל וורוד.

2. קצת עלי

נשואה באושר לאהבת חיי מגיל 18. אנחנו יחד כבר 12 שנים ומגדלים את הבנים הצמודים שלנו, יהונתן ואיתי. יש לנו כלב שאימצנו לפני כניסת הילדים לחיינו וגם הוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה ומגיע איתנו כמעט לכל מקום.

מזה שנתיים אני עצמאית בתחום ייעוץ השינה והדרכת הורים, כותבת בהנאה רבה את הבלוג שלי, שהוא לגמרי המקום הבטוח לתרפיה.

אני אוהבת את החיים, את כל מה שהם מביאים איתם, מאמינה שכל יום אנחנו חווים חווית ומקבלים שיעורים שאנחנו נאלצים להתמודד איתם, אני משתדלת לקבל את הרוב באהבה והבנה.

רני, בעלי, עובד המון שעות (ככה זה בהיי טק) ולכן יוצא שרוב הזמן אני עם הבנים. כשמגיע סוף שבוע, אנחנו משתדלים למצות אותו בהמון הנאות ובילויי משפחה משותפים.

3. למה התחלתי לכתוב בלוג?

כשהייתי בהריון עם הבכור שלי, יהונתן, חלמתי המון חלומות על חופשת הלידה המושלמת שתהיה לי. הייתי בטוחה שאני אלד והעולם יעצר עבורי, שכולם יהיו סביבי, שיהיה לי תינוק שישן ויאכל וישן ויאכל (הרי ככה זה תינוקות לא ?!)
בפועל קיבלתי תינוק עם טמפרמנט שלא בדיוק רוצה לישון ….
היו כל הזמן עניינים ונפלתי לדיכאון ומאדם מאושר ומחייך ברוב השעות של היום הפכתי להיות אדם עצוב, שמתבכיין לכל העולם מה עשיתי לחיים שלי ומה יהיה עכשיו ? האם ככה חיי הולכים להיראות לנצח ? איפה הספונטניות ? איפה הכיף של החיים ? למה אני לא יכולה להתקלח בשקט? למה אני לא יכולה את הזמן לעצמי כאשר היה לי קודם?

 היו לי המון שאלות לעולם ובעיקר בדידות נוראית. גם כאשר הבית היה עמוס במבקרים הרגשתי מאוד בודדה.

ברגעים של השקט התחלתי לכתוב על החוויה שאני עוברת מאז הלידה הטראומתית ועד לגידול הילד שנולד לי, ושהאהבה אתו לא הייתה ממבט ראשון. לקח לי זמן להבין שגם אהבה ממבט שני היא בסדר גמור ועם הזמן היא מתעצמת לאהבה ענקית , אהבה עד שכואב בגוף מרוב שאוהבים, וזה בסדר גם ככה.

ואז הגיע איתי, שנה ו9 חודשים אחרי יהונתן ואני כותבת על איך החיים ממשיכים עם 2 בנים צמודים, ועל האמהות לאיתי, שהוא אהבה ממבט ראשון.

4. אני שואבת השראה לבלוג מ...

לגמרי מהילדים שלי!
בעיקר מיהונתני שלי. הוא ילד חכם שמלמד אותי בכל יום עוד משהו.

אני גם שואבת השראה מלקרוא בלוגים נוספים ולפעמים אפילו ממש בא לי בסיום הקריאה להזמין את הכותב/ת לקפה ולשאול עוד מלא שאלות.

אה… ובזמן שכולם ישנים, הלילה מגיע ואתו מגיעה גם כל ההשראה.

5. נושא שאני מתכננת להעמיק בו בקשר לבלוג שלי

לכתוב עוד על כל הנושא של ייעוצי שינה ומה זה מביא אתו לבית של אנשים –  כמה שקט ורוגע דרך הבנת הצרכים של הילד.
על כך שיועצת שינה רחוקה מלהיות "שטן עם קלשון", להפך – יועצת שינה היא אדם מכיל ואוהב והגיע הזמן לשנות את הסטיגמה שקיימת בשוק הזה. בכל תחום ניתן למצוא אנשים שיוציאו שם רע למקצוע, וניתן למצוא אלה שעושים את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר, ויש המון כאלה.

אני רוצה לכתוב על סיפורי מקרה של הדרכות הורים שאני עושה. לגרום להורים להבין שהם לא לבד, שיש עוד המון ילדים שמשתטחים בקניון, שלא רוצים ללכת לישון גם כאשר ההורה כבר הרים את הקול שלו בפעם המי יודע כמה, על כך שכשהילד לא מתעורר בבוקר זה לא כדי לעשות 'דווקא' להורה ועל זה שילד בן שנתיים פלוס מבקש עוד סיבוב במתקן השעשועים ולא רוצה ללכת מהגינה, זה לא כי הילד החליט שעכשיו הוא לא מקשיב להורה שלו.

ועל עוד הרבה הרבה דברים טובים נוספים 😊

6. הפוסט האהוב עלי

בדידות משתקת –  אחד הפוסטים הראשונים שלי וללא ספק אחד מאלה שגרמו לי לפתוח את הבלוג כדי לחשוף את הנושא, שאם אני הייתי יודעת עליו לעומק, אולי היה לי קל יותר.

7. מה החלק הכי מתסכל בכתיבת בלוג?

למצוא לו כותרת שתעשה ואוו ושתגרום לקוראים לרצות ללחוץ על "המשך קריאה", כי תכל'ס אני יודעת ששווה להם להיכנס לקרוא 😊

8. מה החלק הכי מתגמל בכתיבת בלוג?

שיש לי קוראים!!
שיש תגובות למה שאני כותבת ופורקת ויש הזדהות , זה מרגש בעוצמות גבוהות.

9. סיפור נחמד בקשר לבלוג שלי

כשחשפתי את הפוסט של דיכאון אחרי לידה, זה היה ממש בתחילת הדרך שלי כבלוגרית. לא האמנתי שמישהו קורא את זה בכלל, הרגשתי שאני כותבת בעיקר לתרפיה של עצמי.
יום אחד התקשרה אלי בחורה מקסימה, בוכה בטלפון, ואמרה לי שאיזה מזל שהיא קראה את הפוסט הזה כדי להרגיש שהיא בסדר. היא הייתה אמא בת חודש והקושי שלה היה גדול.

10. עצה טובה לבלוגרית מתחילה

פשוט תתחילי לכתוב וכשאת רוצה שיקראו אותך, תהיי חלק מהקהילה הזאת, תקראי, תגיבי והכי חשוב –  תישארי את.

השאלון המהיר:

  1. הקינוח האהוב עלי: עוגת גבינה. 
  2. המדינה הכי אקזוטית שביקרתי בה: בקושי טסה לחו"ל. 
  3. אם היית יכולה לקנות בחינם בחנות אחת. איזו חנות זו היתה? זארה, ללא ספק. 
  4. איזה מאכל לעולם לא תאכלי? רגל קרושה.
  5. מה משעמם אותך? לישון – זה כזה מיותר, בא לי להספיק דברים אחרים.
  6. מה מצחיק אותך? יהונתן הבן שלי. כשאנחנו לבד בבית או זה לצד זו במשטח פעילות והוא מספר לי סיפורים.
  7. איך את שותה את הקפה שלך? מורכב מאוד! חח… עם חלב שקדים, שכמעט ולא ניתן להשיג בשום בית קפה וממתיקה עם כפית דבש.
  8. שם חיבה: מאיורקה, מאיל'ה, מאיולה.
  9. האתר ששותה לי הכי הרבה זמן: פייסבוק.
  10. זוכרת בע"פ את המילים של / מילים שקשה לי לשכוח – הייתי ילדה בבית ספר מאוד נחשב בצפון תל אביב, המקום שבו גדלתי. אני לא הייתי "העיפרון הכי מחודד בקלמר". המורים אמרו להורים שלי שאני ילדה אבודה, שקשה לי להבין את הלימודים, שההישגים שלי לא טובים וחבל שאנסה ללמוד באקדמיה, כי אני לא אצליח. 
    מאז הספקתי לסיים את הלימודים באותו תיכון, לסיים את האקדמיה, לסיים לימודי תעודה ולפתוח עסק עצמאי אחרי מספר עבודות מאד מכובדות כשכירה.
    תאמינו בעצמכן, תגשימו את עצמכן ותתמודדו עם הפחדים. אין מורה שנולד כדי לחרוץ את הגורל שלנו.

תגובות

תגובות

4 תגובות

  1. Lian הגב

    מאיה, את הבלוג שלך אני כבר מכירה ואוהבת, ונחמד להכיר אותך קצת יותר לעומק. אני גם מזדהה עם מה שכתבת על הקושי במציאת כותרת מוצלחת 🙂

  2. Lian הגב

    מאיה, את הבלוג שלך אני כבר מכירה ואוהבת, ונחמד להכיר אותך קצת יותר לעומק. אני גם מזדהה עם מה שכתבת על הקושי במציאת כותרת מוצלחת 🙂

  3. קארין אוחיון הגב

    מהממת !! נהניתי לקרא אותך😍😍😍

  4. עינת הגב

    מאיה, את מקסימה ממש.
    נעים להכיר, וטוב שיש מי שמספר גם שלא הכל ורוד..

השארת תגובה