ברקיע השביעי ברקיע השביעי
  • ראשי
  • בלוג
    • סיפורים שכתבתי
    • מחשבות
    • ספרים מומלצים
    • ניסיתי, אהבתי, המלצתי
  • בלוג קלאב
  • סדנאות
  • נעים להכיר
  • בנויים לקשר?
  • ראשי
  • בלוג
    • סיפורים שכתבתי
    • מחשבות
    • ספרים מומלצים
    • ניסיתי, אהבתי, המלצתי
  • בלוג קלאב
  • סדנאות
  • נעים להכיר
  • בנויים לקשר?

מהי המילה של שנת 2017?

11 בינואר 2018 13:42 אין תגובות

הידעתם שבכל שנה נבחרת מילה, שהיא המילה של אותה שנה?

כמו טקס בחירת מלכת היופי של המילים.
יש רשימה של מועמדות, שאמנם לא צועדות על המסלול בבגד ים, והן גם לא שואפות להביא שלום עולמי, אבל כן מדובר במילים שהיו פופולריות באותה שנה. ולא רק הפופולריות קובעת כאן, אלא שבתחרות היופי של המילים, מחפשים להכתיר מילה, שהיא לאו דווקא חדשה, אבל  השימוש בה התרחב בצורה משמעותית במהלך השנה, ויש בו כדי להעיד על תהליך תרבותי.

איך עובד כל העניין הזה? האם השכנה של המילה, שמכירה אותה כבר מילדות ורואה כמה היא יפה, גבוהה ופוטוגנית, שולחת המלצה על המילה לעיתון "לאישה"? דומה, אבל לא בדיוק.

word of the year 2017
תמונה: עדי כהן, סטודיו ADIGITAL

נתחיל מזה שלמילון אוקספורד (כן, אותו אחד שאנחנו זוכרים מהתיכון) יש אתר. האתר של מילון אוקספורד הוא בונבוניירה אמיתית, ובלי שום קשר, אני ממליצה לכם בחום לצלול לתוכו. אחד המיזמים של מילון אוקספורד, הוא בסוף כל שנה לבחור את המילה של אותה שנה. יש רשימת מועמדות נאה, מתוכן נבחרת האחת.

ומי במועמדות? לצוות של מילון אוקספורד יש, מטבע הדברים, בסיס נתונים גדול מאד. הוא חוקר את המילים שזכו לחיפושים בהיקף הגדול ביותר בשנה החולפת, ומתוכם בוחר מילים משמעותיות, כאלה שיש להן פוטנציאל להיטמע בשפה (במילים אחרות – מילים שיישארו בסביבה) ולהיות בעלות השפעה בתרבות. לפעמים מדובר במילה שהיא חדשה יחסית והומצאה עקב צרכי המציאות, ולעתים במילה ותיקה שחיכתה למציאות המתאימה שתאמץ אותה.

נשמע מסובך? לא ממש. הנה כמה דוגמאות מעניינות.

מילת השנה לשנת 2016

מילת השנה של 2016, הייתה "פוסט אמת". היום אין מי שלא מכיר את הביטוי "פוסט אמת" (הביטוי המקביל ל "Fake News"). אבל אם תחשבו על זה, לפני 2016 לא ממש הכרנו אותו. הוא היה שם, על פי אוקספורד, אבל בקונטקסט אחר ולא כביטוי שגור. המציאות הייתה כזו, שלא היה בו צורך ממשי.
אוקספורד מגדיר "פוסט אמת" כ"נסיבות שבהן העובדות האובייקטיביות משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל מאשר הפנייה לרגש ולאמונה אישית". ובעברית – "אל תבלבלו אותי עם העובדות".  
וכשחושבים על "פוסט אמת" מבינים שאלה לא רק שתי מילים, אלא ביטוי שמתאר תהליך חברתי של ממש. מרתק, לא?

post truth
אבל כתוב בעיתון...

מילת השנה לשנת 2015

הפתעה. בשנת 2015, מילון אוקספורד בחר כמילת השנה לא ממש מילה, אלא אימוג'י, זה עם החיוך ודמעות של שמחה. 

חייבים להודות שיצאו נועזים, אוקספורד.

emoji

ולמה בחרו אותו? חכמי אוקספורד כותבים, כי האימוג'ים היו בשימוש כבר בסוף שנות ה – 90', אבל 2015 הייתה השנה שבה הנושא תפס תאוצה ונכנס לשימוש בהיקפים אדירים. מבין כל האימוג'ים, הפרצוף עם דמעות האושר היה הפופולרי ביותר.   

וקצת מנימוקי השופטים: החל משנת 2015, השימוש הנרחב באימוג'י איננו עוד נחלתם הבלעדית של בני נוער, אלא הפך לכלי בו אנשים משתמשים כדי להביע רגש, כלי שחוצה את גבולות השפה. זאת הסיבה שהאימוג'י זכה בתואר "מילת השנה של 2015".

אני חשבתי שזה ממש גאוני.

מילת השנה לשנת 2013

בשנת 2013 נבחרה פה אחד המילה "סלפי". מה, היא לא הייתה איתנו תמיד? כמעט בלתי אפשרי להאמין.

באוקספורד יושבים אנשים רציניים. שחקרו את המילה הזאת, שנדבקה אלינו משום מקום. מסתבר, שנמצאו עדויות לשימוש במילה עוד בשנת 2002 (מייד אחרי שסיימו לכתוב בכתב היתדות). השימוש הראשון שתועד במילה סלפי, היה של בחור אוסטרלי, מבושם קלות, שמעד ונחבל ופרסם תמונה שלו באחד הפורומים באינטרנט. ליד התמונה הוא הוסיף:

And sorry about the focus, it was a selfie

בום! המציא מונח חדש, השיכור.

אבל השימוש הנרחב במילה סלפי נכנס רק בשנת 2013. אוקספורד הם כל כך רציניים, עד שאפילו צירפו גרף שמראה את התפתחות השימוש במילה במהלך 2013. בינואר – פחות מ – 500, ובאוקטובר – למעלה מ – 5000. כמובן שתרמה לכך התפתחות המצלמות בטלפונים הניידים, שבשלב מסויים איפשרה את טכניקת צילום הסלפי, יחד עם התפתחות מאסיבית של הנרקסיזם האנושי. לא ככה?

selfie
מישהו כאן יכול לצלם אותי סלפי?

קבלו בתשואות את מילת השנה לשנת 2017

מהי המילה של שנת 2017?

חיכיתי בסבלנות שתגמר 2017, כדי לראות מי נבחרה. אנשים אחרים יצאו לבלות בסילבסטר. לא אני. אני נכנסתי בציפייה דרוכה לאתר של אוקספורד. איש איש והבילויים המועדפים עליו. הפעם אוקספורד לא עשו לי חיים קלים.
המילה שנבחרה היא, הוא, היא…

Youthquake

ההגדרה של אוקספורד:

 ‘A significant cultural, political, or social change arising from the actions or influence of young people’.

כלומר, שינוי משמעותי, פוליטי או חברתי, שמקורו בפעולות של אנשים צעירים.
בבריטניה, המונח מסמל את מעורבותם של הצעירים בבחירות האחרונות, עת רבים צפו ניצחון גדול למפלגה השמרנית, בין היתר, בגלל חוסר מעורבות של צעירים בבחירות. אבל הצעירים, כמו צעירים, הפתיעו, ועזרו לג'רמי קורבין ולמפלגת הלייבור להרחיב את כוחם בפרלמנט, על חשבון המפלגה השמרנית.  

מסתבר, שהמילה Youthquake נמצאת בשימוש גם בניו-זילנד, שאף בה ישנה מגמה של גידול מעורבות של צעירים בפוליטיקה. נחמד גם לדעת, שלניו זילנד יש ראש ממשלה חדשה, ג'סינדה ארדרן, שהיא האישה הצעירה ביותר בעולם העומדת בראש מדינה, בת 37.   

בהתאם לנתונים של מילון אוקספורד, השימוש במילה Youthquake, גדל ב – 400% בשנת 2017, בהשוואה לשנה שקדמה לה.

איך אפשר לתרגם Youthquake  לעברית? חשבתי וחשבתי ובסוף נפל האסימון. לנו יש את מחאת האוהלים, שהייתה מחאה של אנשים צעירים. אנחנו והצעירים המשפיעים שלנו היינו כאן כבר מ – 2011. אין ספק שהקדמנו את זמננו (או לפחות את הבריטים והניו-זילנדים). מחאת רוטשילד של הימים האלה נראית לי שייכת לכל הגילאים ופחות באופן מובהק לצעירים, בהשוואה למחאת האוהלים של 2011, שהתחילה ממחאה על מחירי הדיור ועברה למחאה כנגד יוקר המחיה בכלל.

האם מחאת האוהלים גרמה באמת לתהליכים דמויי רעידת אדמה, כפי שעולה מהמונח Youthquake? במבחן התוצאה הסופית, אני מודה בצער – ספק רב. יחד עם זאת, אני חושבת שהמחאה ההיא כן גרמה לתהליכים תת קרקעיים שיש להם השפעות עד היום, גם אם מדובר בתנודות ססמיות קטנטנות, שאת השפעתן נרגיש רק בעוד שנים קדימה.

ועדיין, המילה Youthquake, משמחת אותי. כי יש בה משהו אופטימי, משהו שמשקף תהליך נכון, שבו צעירים מאמינים בכוחם לשנות. ככה אמור להתנהל העולם.

מה אתם חושבים?

מה הייתה המילה שלכם בשנת 2017?

פינה חדשה: החידון הקצרצר (QUIZ)

אני אוהבת מאד חידונים קצרים. תמיד מאתגרת את עצמי.
מכיוון שאני כל כך אוהבת חידונים, יצרתי עבורכם אחד קצרצר ומהנה.
ברוח הפוסט – 10 שאלות על מילים וביטויים בעברית.

לא תנסו?

תגובות

תגובות

פורסם ב: כללי, מחשבות

השארת תגובה

ביטול

צפי הדר ריכטר

אני צֵפִי,
שם מוזר, צודקים.
את הסיפור על השם שלי אפשר לקרוא כאן.
אני כותבת על דברים רציניים וגם מצחיקים, אבל תמיד מתכוונת לעורר מחשבה ולהגיע לעומק.
תוכלו למצוא כאן סיפורים קצרים שכתבתי, המלצות על ספרים מעניינים לקרוא ובכלל המלצות על דברים טובים.

אז בואו איתי אל הרקיע השביעי.

דברים טובים1

הרשמו, שלא תפספסו

מאושר סיפור קצר

מְאֻשָּׁר

מה צריך אדם כדי להיות מאושר? הילדים שלה בריאים ויפים. ההורים שלה טובים, בעלה לא עזב אותה. היא קמה לעוד בוקר, אוהבת את השמש המציפה את חדר השינה. מהחלון היא רואה ירוק, וזה עושה לה הרגשה טובה לרגע אחד, למרות

קחי אותי לשם »

בגן חיות הטרף – אריק לארסון

מאנגלית: יניב פרקש הוצאת בבל אם תקראו רק ספר אחד השנה (ואני, כמובן, מקווה שתקראו יותר), אני ממליצה לכם בחום שיהיה זה הספר הזה. נכון, התמונה על הכריכה סתמית ובלתי מושכת. נכון, כותרת המשנה "דיפלומטיה, אהבה ואימה בבירת הרייך השלישי"

קחי אותי לשם »

בבקשה, אל תגידו לי

בתור אחת שקוראת הרבה וכותבת לא מעט, אני מאוהבת בשפה העברית. ובעושר לשוני בכלל. בזמן האחרון שמתי לב שיש שימוש יתר בביטויים מסוימים, באופן שעושה את בשרי חידודין חידודין. אני לא מדברת על שגיאות נפוצות בלשון העברית, שגם הן יכולות להוציא

קחי אותי לשם »

השם שלי ואני

נראה לי שהתקרבנו מספיק, אתם ואני, והגיע הרגע לדון בנושא רגיש. השם שלי. אז אתם כבר יודעים שקוראים לי "צֵפִי". מה זה "צֵפִי"? בוודאי שאלתם את עצמכם. זאת שאלה שאני נשאלת כל יום, לפחות פעם אחת, אם לא שלושים. אלא

קחי אותי לשם »

אשמח אם תשתפו

Share on facebook
Share on email
Share on pinterest
Share on whatsapp
CLASS - WordPress DIY
Design by צפי הדר ריכטר, ברקיע השביעי ©
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס