זה היה היום האחרון בחייו הראשונים. הוא לקח מזוודה קטנה, כזאת עם גלגלים, שמותר להעלות למטוס, וקיפל לתוכה לאט לאט את שאריות חייו. הוא בחר

"לונה של הירקות" כולם קוראים לי. 7 שעות בשני מטר על שני מטר. 6 ימים בשבוע, כבר 56 שנה. כשהייתי בת שמונה, התחלתי אצל אדון

*נכתב כאשר בני נסע במשלחת לפולין. הַיּוֹם שלַחְתִּי אֶת בְּנִי לְאוֹשווִיץ. נִפְרַדְתִּי לְשלוֹם מִבְּנִי אֲהוּבִי. סָבָתִי נִפְרְדָה מֵאִמָּהּ ומֵאָבִיהָ. הַיּוֹם שלַחְתִּי אֶת בְּנִי לְאוֹשווִיץ. בְּנִי  יִכָּנֵס

שוסטק היה הלקוח הכי גדול של המשרד שלנו. היתה לו חברה ענקית ליבוא ויצוא ועשרות חברות בנות. היו לו שני בנים, אלון ועופר שוסטק וחתן אחד

הנה אני, הילדה שהייתי. על ספסל בגינה, בעיר לא יפה. הנה אני הילדה שהייתי, צהובה ורכה. הנה אני הילדה שהייתי, בבגדים חמים. עטופה באהבתם של

"תארגן סיגריה, אני נכנס רגע פנימה להזמין עוד אספרסו, ותשים גם עין על הכלבה, היא קשורה לרגל של הכסא". אני חייב לקום ולעשות סיבוב בפנים.