זה מסוג הפוסטים שאני ממש אוהבת לקרוא, שהרי מה יותר כיף מלגלות על מישהו דברים מפתיעים?
למרות זאת, עד עכשיו נמנעתי מלכתוב אותו מהסיבות הבאות:
קודם כל, אני צנועה. ברצינות. אולי אחרי הפוסט הזה יהיה קשה לי לשכנע אתכם בזה, אבל תשאלו כל מי שמכיר אותי לעומק והוא יאשר. אז צניעותי מנעה ממני לכתוב על עצמי (נו, מי באמת יתעניין בדברים המפתיעים שלי?)
דבר שני, אני חושבת שאני בן אדם די גלוי. רוב האנשים שמכירים אותי, יודעים עלי כמעט הכל. לכן האתגר למצוא דברים מפתיעים היה גדול יותר.
שנתחיל?
1. נולדתי להורים דתיים
אני יודעת שזה לא ממש ניכר עלי, אבל נולדתי בבני ברק וסיימתי ג' כיתות בבית ספר דתי.
מי שחרוץ וזוכר את הפוסט שמסביר את מקור השם שלי, יכול היה למצוא שם רמזים לנושא הזה.
שני ההורים שלי באים ממשפחות דתיות וחזרו בשאלה.
המשפחה המורחבת שלנו היא כולה דתית, ואני גאה להיות חלק ממנה. אנחנו משפחה שנמצאת בקשר הדוק מאד (יש שיאמרו – הדוק מדי) וכל אחד מקבל את השני, את אורח חייו ואת אמונותיו. הנה ההוכחה שאפשר לחיות בהרמוניה, גם אם לא כולם חושבים אותו דבר.
2. בעלי ואני
אנחנו ביחד מגיל 18 (בחישוב מהיר – 31 שנה), וזה כיף גדול. מה הסוד? אני לא ממש יודעת. כנראה צירוף של אהבה גדולה, חברות אמתית, סובלנות והרבה הומור.
קצת עלינו סיפרתי לכם בפוסט הזה, זוכרים את הסיפור הריחני והחינני שבו הוצפה דירתנו בחר…?
3. יש לי כתב יד מאד מאד
3. יש לי כתב יד מאד מאד
רוב האנשים שרואים בפעם הראשונה את כתב היד שלי אומרים לי שהוא נראה כמו ציור.
בעלי (בעל הכתב שגם בעליו אינו יכול לקרוא אותו) טען כל השנים שצריך להמציא פונט על שמי, ואז גידלנו ילד שמבין במחשבים והוא עשה לי פונט עם הכתב שלי…
באוניברסיטה, כמובן, הייתי מושא הערצתם של סטודנטים וסטודנטיות רבים, שחמדו את סיכומי ההרצאות שלי.
הריטואל הקבוע היה בערך כזה: הייתי נכנסת להרצאות, לידי היה מתיישב מישהו שאני לא מכירה. מדי פעם הייתי תופסת אותו מציץ לתוך הסיכומים שלי, ואז, לאט לאט, הייתי רואה איך הוא מפסיק לסכם את ההרצאה ומתרווח אחורה בכיסא. בסוף ההרצאה, הוא היה פונה אלי ומבקש לצלם ממני את הסיכום שלי, תוך שהוא מוסיף "ראיתי את הכתב שלך והבנתי שחבל על הזמן שלי לסכם".
האגדה אומרת, שהסיכומים שלי הסתובבו באוניברסיטת תל אביב עוד הרבה שנים אחרי.
מה שכן, אף פעם לא הבנתי איך על סמך כתב יד יפה אנשים היו מחליטים שהסיכומים שלי טובים משלהם. הרי הוא לא מכיר אותי, ואני יכולה להיות סתומה גמורה עם סיכומים ברמה של כיתה ג'…
היום, בעידן שבו רוב הדברים מודפסים, אין כבר הרבה יתרון בכתב יד יפה. אבל זה מה שיש, אז עם זה מנצחים, לא?
4. יש כאלה שמכירים אותי וחושבים שאני, נו.... סוג של
יש כאלה שמכירים אותי וחושבים, איך לומר, שאני, נו…. סוג של פרפקציוניסטית. באופן אישי אני חושבת שהם ממש טועים בעניין הזה, אבל הרגשתי חובה לדווח לכם על כך.
לפני כמה שנים, זימנתי חברה טובה לעשות איתי משימה שהוטלה עלי בלימודים. הייתי צריכה למנות 5 תכונות שמייצגות אותי. אחת התכונות שהיא אמרה היה "פרפקציוניזם". "נו, באמת, ורד" אמרתי לה בביטול "מה פתאום פרפקציוניסטית??? הרי אצלי שום דבר לא מושלם"… אופס, איך שהוצאתי את המילים מהפה, הבנתי שלמרות התנגדותי, יכול להיות שאולי יש משהו קטן, אבל ממש קטן, במה שהיא אומרת.
5. אני עורכת דין וגם
חוץ מזה שאני עורכת דין בעוונותי הגדולים (אף אחד לא מושלם), יש לי גם הסמכה כמאמנת אישית (מה שנקרא קואוצ'רית). למדתי אימון אישי וגם אימנתי, בעיקר נשים. למרות שאני כבר לא עוסקת בזה יותר, בעיקר מטעמי חוסר זמן, אני עדיין מאד אוהבת את התהליך האימוני ומאמינה שהוא יכול להביא לתוצאות נהדרות.
6. אני אופה עוגות
כן, אני יודעת שהסופרלטיבים שבכותרת עומדים בסתירה גמורה לתחילת דברי (מי אמר צנועה?), אבל כל מי שהתארח אצלי אי פעם יודע שאני באמת אופה טוב מאד.
כצאצאית לשבט הונגרי מכובד, אני אופה עוגות שמרים ריחניות, בצק פריך משובח ואם ממש בא לי להתעצל – גם עוגות בחושות נהדרות. לפעמים מדגדג לי באצבעות לתת מתכון טוב בבלוג, אבל אז אני נזכרת שקוראי הבלוג לא נרשמו אליו מאהבת האפייה אלא מאהבת הקריאה (אבל אם בכל זאת תרצו מתכון משובח – כתבו לי ואסיק את המסקנות המתבקשות).
7. אחד התחביבים הנוספים שלי הוא
לקחתי כמה סדנאות כשהתחום הזה היה ממש בחיתוליו, והבן הגדול שלי, שהיה אף הוא בחיתוליו חגג יום הולדת (היום הוא חייל, כפרה עליו). הילדים גדלו, וכבר מזמן שלא הכנתי עוגה מקושטת, אבל עד לפני כמה שנים, הייתי משקיעה שעות על גבי שעות בעיטור עוגות לימי ההולדת של ילדי, של האחיינים והאחייניות, ילדי השכנים והחברים, חברים לעבודה, וכל מי שרק ביקש. החלק הכי טוב היה לראות את העיניים הנוצצות של הילד שקיבל עוגה חלומית ליום ההולדת שלו.
8. לפני 11 שנה הקמתי עם חברה
מדובר בקבוצה של 10 בנות משובחות ביותר (חוץ ממני, בצניעות המתחייבת), שנפגשות אחת לחודש ומדברות על ספר שעליו החלטנו מבעוד מועד. אני מודעת לניחוח הפלצני משהו שעולה מהתיאור הזה, אבל תאמינו לי, שמדובר בערב איכותי, עם אוכל מעולה, יין מובחר ודיון מרתק על ספר, כשכל אחת מביאה את נקודת המבט שלה. מדובר באחת הסוכריות הכי מהנות שיש. וזה עובד מעולה כבר יותר מ – 11 שנה!
בגלל שזה עובד כל כך טוב, הקמתי השנה גם את ה"בלוג קלאב", שזה אותו דבר רק לבלוגריות (כולם מוזמנים. אפשר לקרוא על זה כאן).
9. אני מדברת
בעלי עלה לארץ עם הוריו מצ'ילה, כשהיה ילד.
כשהצטרפתי למשפחה, (וזה היה ממש מזמן, למי שזוכר את מה שכתוב למעלה, בסעיף 3), אמא שלו הודיעה לי שהיא תדבר איתי רק ספרדית ושאני אתמודד. אז לקחתי קורס בסיסי בן 8 שיעורים, והתחלתי לדבר. אחר כך הייתה לנו מטפלת מאקוודור במשך 6 שנים, וגם איתה צחצחתי את הספרדית שלי. ככה קיבלתי מחמותי האהובה, לא רק את הבן שלה, אלא גם שפה חדשה ונהדרת.
10. יש לי חברה
קוראים לה רוז'י, והחיוך שלה הוא אחד המראות הכי יפים שיש.
חברתי היא ניצולת שואה. אנחנו חברות כבר 6 שנים וכמעט לא עובר שבוע מבלי שאבקר אותה ואדבר איתה בטלפון.
מי שמכיר את הבלוג שלי, יודע שיש לי יחס מיוחד לשואה. אני דור שלישי. סבתי, שרי, שרדה את אושוויץ, וסיפור ההישרדות שלה הוא סיפור מופלא על גבורה, הצלה וחברות.
כשסבתי נפטרה, ידעתי שיש באיזשהו מקום ניצול או ניצולת שואה אחרים שצריכים אותי. כך מצאתי את חברתי רוז'י והיא מצאה אותי.
עד כאן עלי.
כתבו לי בתגובות איזו עובדה הצליחה להפתיע אתכם. תהיו חברים טובים. אני ממש סקרנית.
התמונה צולמה על ידי עדי המוכשרת מסטודיו עדיגיטל (אחרי שהיא השקתה אותי בבקבוק בירה, כדי שארגע ואפסיק להפריע לה לעבוד).
אנחנו רק נפגשנו… אז שמחתי להכיר 🌸 מה שהפתיע אותי שלו אני כתבתי את הפוסט , 5 דברים מתוך הרשימה שלך היו מופיעים גם אצלי
סוף סוף מצאתי את התגובה האבודה, ומזל שמצאתי אותה. ממש התרגשתי כשכתבת ש 5 דברים מתוך הרשימה מתאימים גם לך. עכשיו סיקרנת אותי. איזה דברים???
1. אני דוברת ספרדית
2. יש כתב מאוד יפה, ככה אומרים…
3. מאמנת אישית
4. קישוטי עוגות – גם אני למדתי כדי לקשט את עוגות יום ההולדת של ילדי
5. פרפקציוניסטית
נשארתי בלי מילים. ממש הופרדנו בלידתנו…
צפי יקרה
פוסט ככ יפה וכייף לקרוא בסופו של שבוע חם ומטיש.
האמת לא ידעתי שאת חובבת עוגות ואשמח לקבל מתכון טוב לעוגת גבינה.
את הבן המדהים שלך זכיתי להכיר היטב וזו זכות גדולה לגדל ילד כזה. אין לי ספק מנהיג חיובי לעתיד של המדינה שלנו.
המשיכי לכתוב אפילו שזה בהדפסה ולא בפונט המיוחד שלך.
סופש נעים וקריר
אוי, יש לי מתכון לעוגת גבינה נהדרת. שמחה שאהבת, אורית, וכיף שהגבת. נשיקות.
צפי, יא מפתיעה אחת.
סיפור הספרדית היה הכי מפתיע.
קודוס!
רואה? איך הבאתי את זה מהכיוון הכי מפתיע?
גם את הפתעת אותי השבוע. יודעת במה?
צפי יקירתי בתי האהובה שלי. קראתי את הפוסט המיוחד שלך נהניתי והכי התרגשתי. אהבתי את הרעיון המקורי לציין עובדות מעניינים בחייך ואהבתי את הביטחון והעמדה שלך לגבי מי שאת. לדעתי זה מראה הרבה על בגרות אישית.
מי כמוני מכיר אותך ככ טוב ועדיין כל נקודה שהעלית ריגשה אותי ומילאה את לבי גאווה על ילדה ככ מיוחדת שהיא שלנו. אין ספק את מקור לגאווה להערצה ולהשראה. חמסה חמסה עליך… אוהבת אותך מכל הלב. אמא (נ.ב. סליחה שרק היום הואלתי לקרוא את הבלוג אחרי שכל עם ישראל קרא כבר מזמן)
תודה רבה, אמא יקרה לי.
וברור שאני אינני אני אם לא את ואבא האהובים❤