4 ספרים לקרוא באביב (ובונבוניירה מתוקה בסוף)

אז ניקינו כמו שצריך, גם במקומות הכי לא שגרתיים (למי שהחמיץ את הפוסט, הנה הוא כאן – 5 מקומות לא שגרתיים לניקיון פסח ושני טיפים מעולים). עכשיו הגיע הזמן לשבת על הכורסה, להרים את הרגליים למעלה ולתת לספר טוב לסחוף אותנו.

כשאספתי את הספרים שהיו מונחים ליד המיטה שלי, כדי לכתוב לכם את ההמלצה הזאת, שמתי לב שכל הספרים עוסקים בנשים. ככה יצא. נקודה למחשבה.

בכל מקרה, מדובר בספרים נפלאים, בעלי ערך מוסף, שכיף לעצור את מרוץ היום יום ולצלול לתוכם. תיהנו!

ועוד משהו – בסוף הפוסט מחכה לכם הפתעה קטנה. שווה להגיע עד לשם.

בת דודתי לילי – איל חלפון

הוצאת אחוזת בית ספרים.

סיפור על התבגרותו של שחר, ובת הדודה שלו, לילי. הסיפור מסופר משלוש נקודות מבט – של שחר, של לילי ושל סמי – דודו של שחר, שהוא דמות מפתח נוספת.

יש משהו מענג מאד בסיפור ששזור בכל האירועים המוכרים לנו, הישראלים. מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מקלטים, צבא, קורס קצינים, בגין והליכוד, טוני פיין וקול השלום, מלחמת המפרץ, אשכנזים ומזרחיים. הכל צרוב ב DNA שלנו.

סיפור על התבגרות ואהבה, שזור בסיפור ההתבגרות של המדינה.

הקריאה בספר שוטפת ומהנה.

אם אפשר להסתייג מעט, אומר שבעיני, הסופר העמיס טיפה יותר מדי אירועים. ניתן היה להסתפק בקצת פחות. אבל זה כמו המדינה שלנו – קטנה שמכילה קצת יותר מדי.

למרות ההסתייגות הקלה, הספר מומלץ בחום. זה בהחלט אחד הספרים שתרצו לקרוא באביב.

מזל קטן – קלאודיה פיניירו

הוצאת תשע נשמות.
תרגם מספרדית: יוסי טל.

אישה חוזרת לעיר שבה גדלה בארגנטינה, אחרי גלות של עשרים שנה בארצות הברית. במסגרת עבודתה, היא מגיעה לשבועיים לעיר שעזבה 20 שנה קודם לכן ולא שבה אליה. האישה נוצרת בקרבה סוד. משהו קרה, שגרם לה לעזוב את העיר.

לאט, לאט, כמו קילוף איטי של שכבות בצל, הסוד מתגלה. וכשהסוד נחשף, הוא מטלטל אותנו, תופס חזק בבטן ולא מרפה.

האישה, שכבר 20 שנה בורחת מהסוד שלה אם כי לא מהייסורים שהוא גורם לה,  צריכה כעת להתמודד פנים מול פנים עם השלכות העזיבה.

הספר הוא ספר מתח רגשי והכתיבה נפלאה.

מומלץ, מומלץ, מומלץ.

לולי וילוז – סילביה טאונסנד וורנר

הוצאת לוקוס
מאנגלית: רנה ורבין

לולי היא אישה ה צעירה באנגליה של תחילת המאה העשרים. מה שהיא צריכה לעשות ברור מאד. להתחתן ולגדל ילדים. אבל אין לה כוונה לעשות את זה. לא מתוך מרד רעשני ועקרוני. היא פשוט לא מעוניינת. אם לא משפחה וילדים, איך יכולה אישה בתקופה זו להעביר את חייה?

לולי חיה עם אביה, וכשזה נפטר היא עוברת לגור עם אחיה ומשפחתו והופכת ל"דודה לולי". בחלק האחרון של הספר מגיע שינוי. לולי מצליחה לפרוץ את המוסכמות החברתיות שבתוכן היא חיה, גם אם זה קורה מאוחר מדי ומעט מדי.

לא יכולתי לשאול את עצמי, אך האם הדרך שבחרה היא היחידה שהייתה פתוחה בפניה לחיות את חייה שלא בתוך המסלול הקבוע לה מראש?

ספר שכתוב יפה, קריא, מעורר מחשבה ובעיקר – נותן עוד נקודת מבט על הדרך שעשו נשים, כדי לחיות חיים שפורצים, ולו במעט, את המסגרת.

אהבתי את אחרית הדבר שכתבה המתרגמת, רנה ורבין, שסיכמה ושפכה אור על דמותה של לולי.

ממליצה מאד. לא רק לפמיניסטיות.

הבוקר בא תמיד – שיבטה טויו

הוצאת לוקוס
מיפנית: איתן בולוקן

בבקשה אל תפסלו את הספר על היותו ספר שירה.
המשוררת היפנית שיבטה טויו, התחילה לכתוב שירה בהיותה בת 92.
ספר השירים הראשון שלה פורסם בהיותה בת 98, והיא המשיכה לכתוב עד יומה האחרון, בגיל 102.

ספר השירים "הבוקר בא תמיד" הוא ספר דק, וכל שיר ושיר בו מלא חמלה ונחמה.
אני שמה אותו ליד המיטה ומדפדפת בו מדי פעם.
הקריאה בשירים של שיבטה טויו נוסכת בי אופטימיות ושלווה.

בתחילת הספר ישנה הקדמה מעניינת מאת המתרגם על חייה וכתיבתה של המשוררת ובסופו – אחרית דבר שכתבה טויו עצמה, שבה היא מספרת על נתיב חייה. מעל 100 שנה של אסונות טבע, מלחמות, נישואים מורכבים, בעיות פרנסה.
בכנות ובפשטות היא כותבת "כעת אני גרה לבד. המטפלת באה שש פעמים בשבוע, ובני היחיד, קנאיצ'י, בא פעם אחת. אם לומר בכנות, דווקא כשהם באים אני מרגישה הכי בודדה, הכי עצובה. בייחוד כשמגיע זמנו של הבן לעזוב, אז אני חשה מועקה. כאילו אני לא מסוגלת להוציא מילה מפי. כשזה קורה אני חושקת שיניים ואומרת לעצמי בקול משתדל, כדי שאשמע: "קדימה, קדימה, אל תרימי ידיים".
ובגילה המבוגר היא אומרת לעצמה "החיים הם תמיד מעכשיו. לא משנה מי אתה – הבוקר בא תמיד".

קנו עותק ושימו לכם ליד המיטה. הבוקר יבוא תמיד.

ולסיום הבונבוניירה המובטחת:

לאור התגובות הנלהבות מהפוסט הקודם עם השאלון (quiz)
הבנתי שאתם, כמוני, הרוסים על שאלונים.

(למי שפספס – 10 שאלות על מילים וביטויים בעברית – בסוף הפוסט הזה)

אז הנה שאלון חדש שחיברתי במיוחד בשבילכם.

10 כריכות של ספרים מפורסמים. נסו לזהות את שם הספר.

בהצלחה! הפעם זה ממש קשה.

כיתבו לי כמה זיהיתם. אני כבר סקרנית.

[os-widget path="/zefi/%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%93" of="zefi" comments="false"]

תגובות

תגובות