לב

  יש לי חור בלב. ככה נולדתי. הרופאים אמרו לאמא שלי, שצריך לחכות קצת, שיש סיכוי שהחור ייסתם לבד. אבל

חו"ל עם בני נוער – טיפים ומשחקים שלא תרצו לפספס

אנחנו משפחה מטיילת. גם בארץ וגם בעולם. מי זה אנחנו? אבא, אמא, שני בנים ובת. כל הילדים הם היום בגיל

בבקשה, אל תגידו לי

בתור אחת שקוראת הרבה וכותבת לא מעט, אני מאוהבת בשפה העברית. ובעושר לשוני בכלל. בזמן האחרון שמתי לב שיש שימוש

כמה עולה שנת צהריים?

אחת התכונות החשובות ביותר בעיני בכל תחומי החיים היא יצירתיות. הפעם אני לא מתכוונת במובן של יצירת שרשראות מחרוזי פימו

השם שלי ואני

נראה לי שהתקרבנו מספיק, אתם ואני, והגיע הרגע לדון בנושא רגיש. השם שלי. אז אתם כבר יודעים שקוראים לי "צֵפִי".

סבתא שלי היתה בשואה

סבתא שלי הייתה בשואה. גם סבא שלי. סיפרו לי שסבא שלי היה ביערות. פרטיזן. זה נשמע לי כמו טרזן. בלילה

אישה אחת מתה

אישה אחת מתה. האנשים בעבודה היו בשוק. הם לא ראו שום דבר. היא הייתה חולה? הרי היא באה כל בוקר,

שני סרטים איראניים מומלצים

למרות הכותרת היומרנית, חשוב לי להתוודות שאני לא אנינת טעם במיוחד בסרטים. לצערי, יוצא לי לבקר מעט מדי בבתי קולנוע. אין

סוכריות לשבת

סוף שבוע הוא ממתק. הזמן של כל המשפחה להיות יחד. חוץ מההוא, שהולך למסיבת יום הולדת וזה שיוצא עם חברים לתל

ביצת עוף החול – ראיון על תקווה

  ביצת עוף החול – כתבה גליה אגם שטרן איורים: מיכל מרום וגליה אגם שטרן. גילוי נאות: את גליה אני

היום האחרון

זה היה היום האחרון בחייו הראשונים. הוא לקח מזוודה קטנה, כזאת עם גלגלים, שמותר להעלות למטוס, וקיפל לתוכה לאט לאט

לונה של הירקות

"לונה של הירקות" כולם קוראים לי. 7 שעות בשני מטר על שני מטר. 6 ימים בשבוע, כבר 56 שנה. כשהייתי